FANDOM


== חינוך והתפתחות שכלית - לייב ויגוצקי (תרגום בתוך חינוך החשיבה, עלון מס' 19, מכון ברנקו וייס)==

במאמר מציג ויגוצקי את המושג "אזור ההתפתחות הקרובה".

(ZPD - zone of proximal development).

ויגוצקי מציג בתחילת המאמר שלוש עמדות הנוגעות ליחס שבין התפתחות ללמידה. השאלה היא : מהו היחס בין ההוראה /למידה לבין ההתפתחות השכלית של ילדים בגילאי ביה"ס. נראה גם לנו שזו שאלת יסוד כאשר אנו באים לקבוע או לבחור מה תהיה שיטת ההוראה בבית החינוך. ויגוצקי טוען ששלוש העמדות, היינו התיאוריות, השונות שהוצעו בעניין זה מתבססות על הנחות יסוד בעייתיות ועל כן אלה הן תיאוריות מוטעות. מטרת המאמר היא לבחון בעין ביקורתית את התיאוריות שהוצעו ולהציע במקומן תיאוריה חדשה.

עמדה ראשונה, אשר במאמר מיוצגת על ידי פיאז'ה, מניחה כי אין קשר בין תהליכי ההתפתחות של הילד לבין תהליכי ההוראה והלמידה. על פי טענה זו הלמידה מותנית בהתפתחות, ואינה יכולה להתקיים אלמלא התרחשה ההתפתחות באופן טבעי אצל הילד. המורה לפי עמדה זו ממתין להתפתחות ורק לאחריה יש ביכולתו ללמד את הילד מיומנויות הנשענות על היכולות שכבר רכש.

עמדה שנייה טוענת כי תהליך הלמידה חופף לחלוטין לתהליך ההתפתחות. מדובר בתהליכים סימולטניים כאשר מטרת ההוראה והלמידה, כמו מטרת ההתפתחות, היא רכישת רפלקסים מותנים (הרגלים התנהגותיים וקוגניטיביים נלמדים) ובכך לפתח את האדם אל מעבר לסך הרפלקסים הביולוגיים התבועים בו מלידה (נדמה שקיים קשר הדוק לתיאוריות ביהויוריסטיות אך הדבר טעון בדיקה). לפי גישה זו השאלה מה קודם למה, ההתפתחות או הלמידה, אינה רלוונטית שהרי מדובר בתהליכים חופפים.

לפי ויגוצקי לא רק העמדה הראשונה אלא גם השניה תופסת את ההתפתחות כתהליך טבעי טהור: על פי העמדה הראשונה אין ללמידה דריסת רגל בהתפתחות ומכאן יוצא שההתפתחות אינה תהליך מלאכותי כי אם טבעי המתרחש בכל יצור חי; על פי העמדה השניה הילד רוכש לעצמו "טבע שני", כלומר מפתח את התגובות המולדות או מחליף אותן בתגובות נרכשות. מכאן עולה שההוראה אינה שולטת על התהליך הטבעי אלא רק נשמעת לו. אם כן, למעשה שתי העמדות הראשונות מניחות כי ההוראה תלויה בהתפתחות והיא פועלת בתוך מגבלות ההתפתחות. ההבדל בין שתי העמדות נוגע לשאלת יחסי הזמן בין ההוראה / למידה להתפתחות. על פי העמדה הראשונה ההתפתחות קודמת ללמידה ואילו על פי העמדה השניה מדובר על תהליכים סימולטניים.

עמדה שלישית מניחה שאין צורך בדיכוטומיה שמציגות שתי העמדות הראשונות ולמעשה היא מהווה שילוב של שתיהן: ההתפתחות נתפסת כבלתי תלויה בלמידה (העמדה הראשונה); הלמידה, שבמהלכה הילד רוכש דפוסי התנהגות חדשים, נתפסת כחופפת להתפתחות (העמדה השניה). כדוגמה לעמדה זו מביא ויגוצקי שני מושגים של חוקר בשם קופקה - הבשלה ולמידה. מדובר בשני תהליכים שונים המרכיבים את ההתפתחות: תהליך ההבשלה (נוגע בעיקר לתהליכים הביולוגיים והעצביים) המקביל לעמדה הראשונה לעיל; תהליך הלמידה המקביל לעמדה השניה לעיל. בין שני תהליכים אלה מתקיימת מערכת מורכבת של קשרים: ההבשלה מכשירה את הקרקע ללמידה, אך ברגע שמתחילה למידה הרי שהיא מקדמת ומעוררת את תהליך ההבשלה. ויגוצקי מראה שקיימת סתירה באחד מן ההיבטים של העמדה השלישית, הוא הבט הנוגע לשאלת ה"העברה". שאלת ההעברה: האם למידה קונקרטית ניתנת ליישום למקרים אחרים, היינו האם יש ללמידה השפעה משמעותית על ההתפתחות הכללית. במחקר הפסיכולוגי-חינוכי של זמנו התקיים ויכוח על שאלת ההעברה:

על פי הגישה הראשונה ההעברה מתקיימת ויש לבחור כמה תחומים מרכזיים אשר כל אחד מהם יתרום להתפתחות של מרכיב אחר ביכולותיו המנטאליות והשכליות של הילד. על פי גישה זו הלמידה מקדמת יכולות חשיבה מופשטות ומעשיות החורגות מתחום הדיסציפלינה הנלמדת.

על פי הגישה השנייה יכולת ההעברה מוגבלת (ויגוצקי מעיר כי מחקרים רבים אכן מפריכים את תיאוריית ההעברה). על פי תפיסה זו למידה מסייעת בעיקר לתחום ולהקשר שבו נלמדה. בנוסף לכך, הטענה היא שהשכל אינו מורכב מכישורים כלליים (קשב, זיכרון, שיפוט וכד') אלא מהרגלים הבנויים בתוך הקשרים, ולכן אחת ממטרות ההוראה היא לתרגל את הלומד במיומנויות בהקשרים שונים (ויגוצקי מזכיר בהקשר זה את תורנדייק שהוא ביהוויוריסט מובהק, לתיאוריה זו של תורנדייק קמה התנגדות עם התפתחות הפסיכולוגיה הקוגניטיבית ובעיקר מחסידי הגשטאלט שטענו כי לא ניתן לפרק את המיומנויות השכליות למרכיבים וכי יש לראות את המכלול שבתוכה מתקיימת החשיבה והלמידה).

לענייננו מה שחשוב הוא שחסידי העמדה השלישית גורסים כי ההעברה מתקיימת ואם כך ישנה בעמדה זו סתירה פנימית שכן היא טוענת בו זמנית שהלמידה חופפת להתפתחות, שהרי היא מזדהה עמה, וגם מצומצמת ממנה, שהרי מתקיימת בה העברה.

כעת פונה ויגוצקי להסבר שלו לשאלת היחס בין למידה להתפתחות השכלית. נקודת המוצא בהסבר של ויגוצקי היא שהילד מגיע לבית הספר עם היסטוריה של למידה. הילד אינו מתחיל מאפס. קיימים הבדלים בין הלמידה הטרום בית-ספרית ללמידה הבית-ספרית. למידה לא שיטתית לפני הכניסה לבית הספר, לעומת למידה שיטתית בבית הספר. עם זאת, לפי ויגוצקי יש הבדל מהותי יותר. ההוראה בבית הספר מחדירה להתפתחות התלמיד משהו חדש במהותו. לפיכך יש לחלק את השאלה בה אנו עוסקים לשתי שאלות נפרדות: שאלת היחס הכללי בין למידה להתפתחות ושאלת מאפייניו הייחודיים של יחס זה בהגיע הילדים לגיל בית ספר.

ויגוצקי פותח בדיון בשאלה השניה. נקודת המוצא היא שיש להתאים את ההוראה לרמת ההתפתחות של הילד. ישנן שתי רמות של התפתחות: רמת ההתפתחות הנוכחית, כלומר רמת ההתפתחות הנוכחית של הפונקציות המנטליות שהתגבשה על בסיס התפתחויות העבר של הילד. בתחומה של רמה זו הילד יכול לפתור בעיות באופן עצמאי. רמת ההתפתחות הקרובה היא רמת תהליכי ההתפתחות הנמצאים עתה במצב של היווצרות. באזור ההתפתחות הקרובה (the zone of proximal development) הילד יכול לפתור בעיות באמצעות הדרכה ועזרה ממבוגר. רמות ההתפתחות הן דינמיות: מה שהילד מסוגל לעשות היום בעזרת מבוגר הוא יעשה מחר באופן עצמי. ההתפתחות המנטלית של הילד תיקבע על בסיס שתי הרמות, ההתפתחות הנוכחית ואזור ההתפתחות הקרובה.

הפדגוגיה המסורתית התייחסה רק לרמת ההתפתחות הנוכחית. ויגוצקי מציע פדגוגיה אחרת: על ההוראה להקדים את ההתפתחות, היינו לאתגר את הילד מעבר לרמת התפתחותו הנוכחית.

כעת פונה ויגוצקי לדון בשאלה הכללית: שאלת היחס הכללי בין למידה להתפתחות. תחילה ויגוצקי פותח בעניין הפונקציות המנטליות הגבוהות, שהן ייחודיות לאדם (למשל שפה), ומציג מסקנות של מחקרים עליהם הוא מסתמך: הפונקציות המנטליות הגבוהות מופיעות תחילה כפעילות חברתית (למשל שפה כאמצעי תקשורת) ורק בשלב מאוחר יותר כפעילות אינדיבידואלית (למשל שפה ככלי בתהליכי חשיבה פנימית). זאת ועוד, השלב הראשון החברתי מסובב את השלב השני האישי. ויגוצקי קושר בין אזור ההתפתחות הקרובה לבין תהליך רכישת הפונקציות המנטליות הגבוהות וכל זאת בזיקה לתהליכי הוראה. אם הבנתי נכונה את דבריו הוא מתכוון לדברים הבאים: על המבוגר לאתגר את הילד מבחינה לימודית בתחום אזור ההתפתחות הקרובה. איתגור זה נושא בשלב הראשון אופי חברתי ואולם הוא מקדם במהלך הזמן גם תהליכי התפתחות פנימיים דרכם רוכש הילד פונקציות מנטליות גבוהות. על פי תיאור זה ויגוצקי מבין את ההוראה כדבר הנפרד מן ההתפתחות. למידה (עדיף הוראה) יכולה להוביל להתפתחות אם תהיה מאורגנת כראוי. הנה כי כן ויגוצקי מבין את מקורם של המאפיינים האנושיים היחודיים (הפונקציות המנטליות הגבוהות) כמקור היסטורי ולא כמקור טבעי.

תשובתו של ויגוצקי לשאלת הקשר בין למידה להתפתחות: תהליכי הלמידה יוצרים את אזורי ההתפתחות הקרובה ולכן ההתפתחות אינה חופפת ללמידה כי אם עוקבת לה. בשונה מן התפיסה המסורתית, שעל פיה למידה גורמת להשלמת תהליך ההתפתחות, על פי תפיסתו של ויגוצקי הלמידה מביאה לתחילתם של תהליכי ההתפתחות. למרות הקשר שבין תהליכי הלמידה לתהליכי ההתפתחות, קשר שאופיין על ידי ויגוצקי כקשר של עקיבה – ההתפתחות עוקבת ללמידה – אין זו עקיבה פשוטה כעקיבתו של הצל אחר הגוף המטיל אותו. שני התהליכים אינם מתרחשים ביחד או במקביל ולמעשה בין שניהם מתקיימים יחסי תלות דינמיים מורכבים מאוד ששום נוסחה יחידה וקבועה לא תוכל להקיפם.

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית