Wikia

מודל להקמת בית חינוך עתידני

מודלים ורעיונות - התפתחות רגשית

שיחה0
101דפים באתר זה


נקודת המוצא המרכזית שלנו נובעת מתוך תפיסה שהחוויה הבינאישית היא חוויה מעצבת מרכזית בחייו של הילד, חלק ניכר מן הילדים ייקחו עמם מבית הספר זיכרון ממה שהתרחש במימד הבינאישי הקרוב ,בינם לבין בני גילם, בינם לבין מבוגרים משמעותיים שנתקלו בהם בדרכם. למפגשים האלו, לאווירה בה גדלים הילדים יש השפעה שאינה נופלת מהיכולת ללמוד לקלוט ולעבד ידע או לפתח יכולות קוגניטיביות. היום , קשר בין תלמידים במהלך שיעור בביה"ס ייחשב לא אחת להפרעה, לרעש ואילו מחוץ לגבולות הכיתה או השיעור, בתי הספר יוצרים הפרדה ברורה בין "טריטוריה של ילדים" לבין "טריטוריה של מבוגרים" תוך התעלמות מהמתרחש בטריטוריית הילדים. התייחסות אל הילד כמבוגר או לפחות השאיפה שבמהלך השיעור יתנהג כמבוגר וההימנעות מהתמודדות עם המתרחש בתוך חברת הילדים משאירים זירה מרכזית בהתפתחות הילד פתוחה, נסתרת, לא קיימת בעצם. מחשבה על מבנה חינוכי חדש מתייחסת אל הזירה הבינאישית כזירה מרכזית בה ,למעשה, מתקיימות כל העת הזדמנויות ללימוד ,חווית לימוד מרכזית ומציבה את ההתפתחות הרגשית של הילד כנושא בפני עצמו הנוכח בכל מקום ופינה בבי"ס .

את המונח אינטיליגנציה רגשית טבע ד"ר דניאל גולמן והיא יכולה לשמש אותנו כקריאת כיוון ראשונה , גולמן מציין ארבעה כישורים מרכזיים אליהם נתייחס בהמשך הדרך .

מודעות עצמית – היכולת לקרוא להכיר ולהבין רגשות שלך ושל האחרים , היכולת של אדם להעריך את עצמו במדויק עד כמה שניתן תוך הכרה בעוצמותיו ובמגבלותיו , גם הביטחון העצמי מהווה מרכיב במודעות העצמית של אדם.

ניהול עצמי – שליטה עצמית ברגשות ובדחפים המשבשים את הסדר, סובלנות לתסכול ושליטה בזעם , יכולת לביטוי נאות של רוגז , שקיפות – הפגנת הגינות,יושרה ומהימנות. הסתגלות – גמישות בהסתגלות למצבים או בהתגברות על מכשולים , הישגיות – הדחף לשפר את הביצועים כדי לעמוד בממדי מצוינות פנימיים , יוזמה – נכונות לפעול ולנצל הזדמנויות.

מודעות חברתית – אמפתיה , רגישות לזולת , מודעות ארגונית- הבנת זרמים, רשתות של קבלת החלטות ופוליטיקה ברמת הארגון .

טיפול במערכות יחסים – היכולת לנהל רגשות אצל האחרים , יכולות המחזקות פופולריות , מנהיגות ויעילות בין אישית

מרכיב זה כולל כושר מנהיגות שבא לידי ביטוי בייזום ותיאום המאמצים של קבוצת אנשים. כישרון לגישור, המתבטא במניעת עימותים וביישובם . כישרון ביצירת קשרים בין אישיים קרובים יכולת לעקוב אחר רגשות , מניעים ודאגות של אנשים אחרים ולהבין את טיבם.

נתקלנו בשלוש גישות המסמנות כל אחת דרך התמודדות מרכזית עם ההתפתחות הרגשית של הילד. כל אחת מעמידה את מקומו של המבוגר במערכת ואת תפקידיו באופן שונה. כל אחת מתייחסת אל סביבת הלומדים ואל הקשרים הנרקמים באופן שונה.

גישה ראשונה רואה בהיעדר דמות מבוגר המפקחת, מבנה ,המתייחסת להתנהגות הלומדים כמקור לקושי בהתמודדות עם ההתפתחות הרגשית, גישה זו המבוססת על עמדתו של פרופ' חיים עומר גורסת כי בעידן הנוכחי נוצר מצב של היעדרות הורית/מורית ובתוכה נאלצים הילדים להתמודד לבדם ללא הנחיה עם סיטואציות חברתיות מורכבות , עם רגשות עזים. אלימות ובעיות התנהגות הם תוצר של היעדר סמכות מבוגר המפקחת ,שומרת, ומלמדת כיצד יש להתמודד עם מצבים מורכבים. לפי גישה זו השבת הנוכחות והסמכות של מבוגר משמעותי היא בסיס מרכזי לשינוי ולמידה . מעורבות ונוכחות המבוגר צריכה להיות מורגשת בכל שעה ומקום , תגובות מבנות של מבוגרים להתנהגות הילד הנן דרך הלמידה המרכזית. לפי גישה זו היעדר דמות המבוגר באה לידי ביטוי בשלושה מישורים מרכזיים בהן גם מצויה ההזדמנות לשינוי: מישור התנהגותי – אבדן יכולת של ההורה/מורה לפעול תוך עליה בכוח הילד לשלוט על מנת להשיב את הסמכות ואת יכולת ההשפעה של המבוגרים ליצור נוכחות מבוגר משמעותית בסביבת הילד המגיבה למתרחש בקרב הלומדים, לפי גישה זו נוכחות פיזית , נוכחות מוחשית ומעורבות בחיי הילד יוצרת תחושה של מגע, ושליטת מבוגרים בזמן, קיומו של מבוגר משמעותי נוכח מדריך ומנחה בסיטואציות חברתיות, בניגוד לתחושה של היעדרות – הטפה במילים מנותקות, כניעה במטרה להשיג שקט ושלווה, אלימות .

מישור מערכתי – הנובע מדליפת הנוכחות ההורית/מורית  בגלל גורמים חיצוניים (חברים,קהילה,כלי תקשורת, סביבת בית ספר) , על מנת להשיב את הסמכות ואת יכולת ההשפעה של המבוגרים יש ליצור מצב בו ההורה/מורה לא עומד לבד מול הילד אלה מתקיימת רשת רחבה של גורמים המתגייסים ומגבים את המורה וכן יצירה של בריתות , בניגוד לעמידה בודדה של המורה מול הילד בה הוא מרגיש חלש

מישור "הומניסטי" – לפיו הופכת תפיסת הילד במרכז לנושא מרכזי הדוחק את מקומו של המבוגר ומהמורה נמנעת הזכות להיראות כאינדיבידואל – שיקום הקול המורי ודמותו כאינדיבידואל וכבעל סמכות נפגמת .


גישה אחרת להתמודדות עם התפתחות רגשית מבוססת על תפיסתו שדל דניאל גולמן וגורסת כי יש ללמד אינטיליגנציה רגשית ,לפתח בקרב הלומדים מודעות לרגש ולהקנות דרכי התמודדות ברורות ומפורטות עם מצבים מורכבים באמצעות שיעורים וניצול הזדמנויות . על בתי הספר ליצור חוויות משמעותיות המלמדות "קרוא וכתוב" רגשי, תכנית לימודים בה מתקיימים שיעורים של מדע עצמי , מסגרות לימודיות שתפקידם להכיר רגשות, ללמוד סיטואציות חברתיות ולהפנים דרכי התמודדות וויסות רגשי. בנוסף לשיעורים המובנים בתוך תכנית הלימודים קיימת לפי גישה זו דרך אחרת לשזירת לקחים רגשיים בתוך המארג הקיים של חיי בית הספר באמצעות סיוע למורים בחשיבה מחדש על השלטת המשמעת בקרב התלמידים ,ההנחה של התכנית להתפתחות הילד היא שרגעים שכאלה מספקים הזדמנויות בשלות להקנות לילדים כישורים חסרים: שליטה בדחפים, הסברת התחושות שלהם, התרת עימותים והפנמה, כי יש דרכים טובות יותר מכפייה להשלטת משמעת . גולמן מגדיר יעדים שונים לתכנית לימודים זאת וביניהם, סובלנות טובה יותר לתסכול, יכולת לבטא רוגז בצורה נאותה, ירידה בגילויי התוקפנות או התנהגות של הרס עצמי , אחריות, ירידה באימפולסיביות, יכולת טובה יותר לאמץ פרספקטיבה של אדם אחר , שיפוא האמפתיה והרגישות לתחושות של אחרים, שיפור בהכרת הרגשות שלנו , במתן שמות להם, בהבנת הגורמים לתחושות וכיו"ב

גישה שלישית מבוססת על תפיסת החינוך הדמוקרטי הרואה בקשר הבינאישי בין תלמידים ומורים הזדמנות מרכזית ללמידה, כך לדוגמא מתאר תלמיד כיתה א' בבי"ס דמוקרטי מה קורה כששני ילדים רבים:

שאלה: מה קורה בכיתה כששני ילדים רבים? תשובה : "קודם כל מנסים לפתור את זה לבד,אח"כ הולכים לשולחן דיונים ,מנסים לעשות רעיונות איך הבעיה תיפטר ואחרי זה אם זה לא מצליח שולחן דיונים עם מבוגר, ואז אם זה לא מצליח הולכים לוועדת משמעת זה אנשים שמנסים לפתור, לפעמים מרוב שזה מעליב השני צריך לדוגמא לצייר לראשון ציור או להביא לו מילק שייק. "

ע"פ גישה זו באופן מבני עוברת לידי הלומדים הסמכות והאחריות לקבוע חוקים , למצוא דרכים כיצד לאכוף אותם ,לבחור את נושאי הלימוד ואת שעות הלימוד , להתמודד עם סיטואציות חברתיות מורכבות . מתוך העיסוק המתמיד בנושאים אלו , ההתמודדות עם בחירה, עם רצונות ואילוצים , אחריות מוחשית ומורכבות חברתית, מאלצת את הלומדים למצוא פתרונות ראויים לבעיות מורכבות בהן לא אחת מובע רגש , יש צורך בערנות לרגשות האחר , ולהגיב אל מערכות יחסים מורכבות הנטוות בתוך הסביבה הבית ספרית. העברת הסמכות לידי הילדים שימוש באחריות אישית והאמונה כי בידי הילדים היכולת לפתור זאת מהווה זירה ללימוד ולהתפתחות ויוצרת סביבה בה הופכת ההתפתחות הרגשית לחלק בלתי נפרד מהלימוד.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית