Fandom

מודל להקמת בית חינוך עתידני

סקירה תיאורטית - תכני הלימוד

103דפים באתר זה
Add New Page
שיחה0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.


תכנית ליבה – דעות במשרד החינוךעריכה

(מתוך דיונים שנערכו ביום עיון שנערך בשנת 2000)


- ליבה – תככנית משותפת לכל מערכות החינוך ומוסדותיו, המתווה את הדרך לקראת אופק רצוי.

זוהי ההגדרה הפורמאלית. הניסוח המעורפל והכללי מאפשר פרשנויות רבות. להלן כמה דוגמות:

- תכנית ליבה ככלי לחינוך רב-תרבותי - אפשרות לשמר את התרבות הייחודית וכן להבין תרבויות נוספות.

- הליבה צריכה לכלול בתוכה "שלנו", "שלהם" ו"של כולם".

- תכנית הליבה לא תכלול את הכל, אבל יהיו בה מימדי חובה לכולם.

- תכלול תכנים, ערכים, מושגים מארגנים ומיומנויות אינטלקטואליות.

- במישור הראשון- התמקדות בתכנים. מעבר לזה, יש חשיבות למה שיביא את המשך הלמידה והיצירה ומתן משמעות (??).

- הליבה- צביעת מאפייניה של דמות הבוגר. לפיכך, נקבעת ע"י מערכת החינוך לא רק כמקצועית בתחומה, אלא גם כמערכת ציבורית.

- הליבה כסף מינימאלי של ידע ומיומנויות משותפים, בלי אידיאולוגיה.

- הליבה צריכה לכלול קאנון תרבותי מסוים שיהיה נחלתו של כל בוגר.


למה ליבה?

- בגלל התפוצצות המידע, יש למצוא גורם מאחד – דבר מה השייך לכולם ונלמד ע"י כולם. בנוסף, יש לשאול מהו המהותי שאיתו צריך להגיע לכל תלמיד ותלמיד כפרט. כמו-כן, יש לשאוף לרמה אינטלקטואלית ומנטאלית נאותה.


עקרונות לעיצוב תוכן ובחירה בבית-הספר הדמוקרטיעריכה

(סיכום מתוך ספרו של יעקב הכט "החינוך הדמוקרטי- סיפור עם התחלה")


- למידה כתהליך של זרימה – שכחה עצמית, אובדן המודעות העצמית וטרדות היומיום, תוך השתקעות בעונג הצרוף של מעשה הלמידה כשלעצמו. הלמידה צריכה להתרחש באופן טבעי, כשהילד נמשך באופן ספונטאני לנושאים המרתקים אותו. ההתלהבות הראשונית מובילה להתעמקות בתחום ולרמות גבוהות של הישגים. זהו מודל הלמידה בביה"ס הדמוקרטי, כאשר הדגש אינו על ה"מה" (אילו תחומים על התלמיד ללמוד), אלא על ה"איך" (שיפור ושליטה באיכויות למידה שיסייעו בידיו של התלמיד בכל תחום).

- בחירה מתמדת דורשת משאבי נפש וכוחות רבים. מי שלא בוחר בצעירותו לא יידע כיצד לעשות זאת בבגרותו. החינוך הדמוקרטי מעמיד את הילד בפני שאלות מהותיות לשלב הנוכחי בחייו כבר מגיל צעיר מאוד. רכישת היכולת לכוון באופן עצמאי חיים ייחודיים, נעשית כבר בשלב זה, ומותאמת לשלבים הבאים, על נסיבותיהם הייחודיות.

- בחירה מובילה ללקיחת אחריות והתמודדות עם הצלחות וכישלונות. אי-אפשר להטיל את האחריות על המורה או על המערכת.

- אין צורך ואין אפשרות להתנסות בכל האפשרויות הפתוחות בפנינו. קביעת היררכיה של תכנים היא קביעה שרירותית. כל אחד צריך לעשות את הבחירה נכונה עבורו. רק מה שרלוואנטי לחיים הוא ידע חשוב.

- כפייה של מקצועות יסוד נשללת, מפני שהיא מובילה ליצירת מחסומים פסיכולוגיים. יש לתת לסקרנותו הטבעית של הילד להוביל אותו לתחומים כמו כתיבה, קריאה, חשבון ואנגלית, בזמן ובדרך שיתאימו לו. תחומי העניין של הילד ידרשו ממנו את היכולות הבסיסיות האלה כדי שיוכל לפתח אותם באמצעותן. כך הוא ילמד את "מקצועות היסוד" מתוך הנעה פנימית, גם אם לא בצורה מובנית ומסודרת.

- סדר היום בביה"ס הדמוקרטי בחדרה הוא מגוון ונתון לשינויים, עם חלקים קבועים (שהתלמיד בחר לעצמו מראש) וחלקים ספונטאניים.

- בתחילת דרכו של ביה"ס בחדרה חויבו התלמידים ללמוד לפחות 24 שעות שבועיות קבועות במסגרות שונות. במהלך הדרך, מס' שעות החובה הצטמצם ל-12, עד שהתבטל כליל.

- לתלמידים אפשרות בחירה מתוך חמש אפשרויות פורמאליות (בחירת שיעור מתוך מערכת, מרכזי למידה, הסכמים אישיים, הסביבה כבי"ס, למידה בסדנאות) + אפשרות יוזמה ופעולה באפיקים נוספים.


הנחות יסוד לבניית תכניות לימודים ב-CESעריכה

(סיכום מתוך מספר מאמרים מאתר ה-Essential Schools)


- ה-CES מעודדת כל בי"ס לקבוע פרשנות משלו לעקרונות המשותפים, בהתאם להקשר המוסדי והקהילתי שהוא נתון בו. בתוך ביה"ס צריכה להיות תחושה של אוטונומיה ובעלות על השינוי שהוא עובר/ מוביל.

- נקודת המוצא: ביום מן הימים, הילדים יצטרכו להתמודד עם פתרון בעיות מורכבות בעצמם. מכאן שהתכנים אינם בעלי מעמד של מטרה אחרונה. המטרה החינוכית הבסיסית היא לפתח את יכולתם של הילדים לנתח וליצור הקשרים אינטלקטואליים מוצקים. כך המוקד החינוכי עובר להעלאת שאלות שמאפשרות לתלמידים "להתאמן" ולפתח את הכישורים הללו. זוהי נקודת הראשית שממנה צומחים תכנית הלימודים ומערך התכנים.

- "פחות זה יותר": במקום כיסוי בלתי פורה של שטחים רחבים של ידע בעידן של התפוצצות מידע, פיתוח הרגלי חשיבה.

- שאלת החקר עומדת במרכז במקום הדיסציפלינה או המקצוע הבית-ספרי. תכנית הלימודים מתבססת על אינטגרציה של דיסציפלינות. שאלות וחששות שאינטגרציה מסוג זה מעלה:

1. אם כל מקצוע תורם את חלקו במענה על השאלה – מי נותן את הציון ומי אחראי על הובלת תהליך הלמידה?

2. מתי מתקדמים התלמידים לכיתה הבאה, באין סף ידע קבוע מראש להשלמת שנה?

3. מה אם תכנים חשובים יקבלו רק משקל קטן והתייחסות דלה בתוך מסגרת הפרויקט או השאלה?

4. מתי ילמדו הילדים את המידע הדרוש להם כדי לעבור את בחינות ההערכה הכלליות?


- שאלות המחוברות ל"עולם האמיתי", החוצות מטבען את גבולות הדיסציפלינה, מלהיבות גם תלמידים חסרי מוטיבציה ומביאות אותם ללמידה אמיתית.

- תכנית הלימודים האינטגרטיבית מתבססת, כאמור, על פיתוח כשרי חשיבה ולא על סוג זה או אחר של ידע ספציפי. התיכון, בניגוד לאוניברסיטאות, חייב לספק חינוך כללי יותר – ללמד את התלמידים לאסוף ולנתח מידע, לדבר ולכתוב בבהירות, לקשר בין אירועים בעבר, בהווה ובעתיד, לפתור בעיות ולעבוד בשיתוף פעולה עם אחרים. בנוסף, עליהם לדעת להשתמש בכישורים אלה בתוך תחומים ושטחי פעולה וחשיבה שונים.

- רוב בתי- הספר החברים ב-CES הגדירו במערכת השעות משבצת של לימודים הומאניים ושל מתמטיקה ומדעים, כאשר בתוכם מטשטשת ההבחנה בין הדיסציפלינות השונות. בחירה מסוג שונה היא לשמור על הגדרה מפורטת ומסורתית יותר של מקצועות, אך בתוך כל אחד מהם ליצור קישורים ברורים בכישורי החשיבה למקצועות אחרים.

- תכנית הלימודים האינטגרטיבית לא מוכתבת במלואה ע"י ועדה מתכננת. תפקידה של ועדה מסוג זה הוא לקיים דיונים בנושאים של עבודה משותפת, איך לפתור בעיות, חלוקת אחריות. בנוסף, עליה לחזור באופן עקבי לשאלה הבסיסית – למה עוסקים בנושא הנבחר – מה המטרה ואיך כל שלב במהלך הלמידה מוביל למטרה הזאת.

- בתוך כל תחום (מדע, חינוך גופני, מתמטיקה, אמנויות, היסטוריה ומדעי החברה, אנגלית, שפות זרות, מחשבים) מוגדרות כמה דרישות יסוד שעל-פיהן מוערכת הלמידה. רשימת דרישות זו לא יורדת לרמת פירוט של תכנים מסוימים, אלה מסתפקת בהגדרות כלליות של כישורים ותחומי הבנה וניתוח הייחודיים לנושא המדובר.

- תכנית הלימודים מתגבשת סביב שאלות ולא סביב תשובות.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית